Archive for the ‘פילוסופיה’ Category

עלה בדעתי (8)

9 באוקטובר 2007

הרוחניות נתפסת כסובסטנציה אוורירית, נשגבת, המובחנת, מאז אפלטון, ובצורה מפורשת יותר מאז דקרט, מן החומר והחלל. והנה, כבר השם העברי מרמז על המקור החומרי של השם: הרוח הלוא היא הנשימה, סימן החיים הבסיסי והבולט. הרוח היא סימן למשהו אחר, לאיכות שמניעה את החומר, אך הרוח היא ישות חומרית, יומיומית ממש: היא נשמת אפנו. כך גם הנשמה, אותה רוח רפאים מסתורין שמסתתרת מאחורי כל מבט ומבע, אינה אלא הנשימה, החיים. איכות אורגנית (more…)

מודעות פרסומת

אנשים חכמים

4 באוגוסט 2007

מי שכבר ביקר כאן פעם או פעמיים, יודע שאינני נוהג לנצל את הבמה הזו להמלצות. אני נתקל בהרבה בלוגים שמורכבים בעיקר מהפניות לכל מיני מציאות ברחבי הרשת, באופן שמחקה את התרבות המייגעת של הפניות השרשרת ההמוניות שפרחה ועודה פורחת בדוא"ל. כמובן שתרבות ההפניות אינה רעה כשלעצמה, אדרבא, היא אחת מאבני הפינה שהופכות את האינטרנט לאוקיאנוס הרוחש והנפלא שהוא מהווה. (more…)

בשבח דברים לא-גמורים

14 ביוני 2007

סמוך לביתנו יש מגרש ריק. כמובן, הוא לא ריק לחלוטין כמו אותה סובסטנציה מסתורית מ"הסיפור שאינו נגמר", יש שם חול וכמה איקליפטוסים משועממים, אך בין סבך הבתים ומדרכות הבטון, הוא ניצב כמו חלקה שנעלמה מעינו של הדמיורג המוניציפאלי. בעלי הכלבים (שאנחנו נמנים עליהם), מנצלים חלקה זו לטיולים נטולי הצורך לנקות אחרי הנסיך הקטן, למשחקים, ובל"ג בעומר שורפים שם הילדים מכל הבא ליד ותורמים עוד קצת להתחממות הגלובאלית.

יום אחד הופיע בפאתי המגרש הריק גוף גדול. (more…)

עלה בדעתי (4)

9 ביוני 2007

קוראים נכבדים. אני חושב שאינני צריך להכביר מילים כדי לתאר את עומק המשבר שכולכם ודאי מכירים. הפילוסופיה תקועה. הפילוסופיה מדשדשת במקום מזה מאות אם לא אלפי שנים. לא הייתי יוצא מגדרי ועושה זאת לולא המצב הקשה, אך הגיעו מים עד נפש, ולכן עלה בדעתי לקרוא מעל במה זאת להפרטת הפילוסופיה. (more…)

על "מעבר לטוב ולרוע"

1 ביוני 2007

ספריו של פרידריך ניטשה הוצגו תמיד כמדריכיהם של נערים צעירים ומרדניים, כמו למשל, לאחרונה, ב"מיס סנשיין הקטנה". מפגש עם הכתבים האמיתיים של הפילוסוף, מגלים טרטוריה עוינת ואתגרית, לא רק רעיונית, אלא גם תמטית – לא ממש חומר הגלם לצעירים חסרי רקע מקיף בפילוסופיה ובתרבות מערבית. (more…)

עלה בדעתי (3)

28 במאי 2007

ואולי זה צריך להיות כך:

ה"אני" חושב משמע ה"אני" קיים.

על כפיות הטובה ביחס לתרבות המערבית

21 במאי 2007

פשוט נמאס לי. נמאס לי מהבורות ומההצטעצעות.

אני רואה אותם לבושים לבן, מדליקים נרות, מאזינים בעיניים נוצצות להבלים לא מקוריים. ולפעמים הם אולי מפגינים באלימות, שורפים דגלים, ולפעמים הם פשוט מפטירים "בשביל מה אנחנו בכלל צריכים את זה?".

נכון. בשביל מה אנחנו צריכים את כל זה? אנחנו כבר ילדים גדולים. (more…)

המדריך לזיהוי שטויות

31 במרץ 2007

כריכה רכה, צהובה, מאה עשרים עמודים. מתורגם מפולנית. המבוא מגדיר מהן שטויות ומקטלג שלושה סוגים עיקריים של שטויות, על ההבדלים ביניהם. לאחר מכן יש עשרה פרקים שכל אחד מהם סוקר את אחד מעשרת העקרונות לזיהוי שטויות. לבסוף יש דוגמאות וביבליוגרפיה עשירה.

הייתם רוצים אותו? גם אני. אבל הוא נדיר מאוד. למעשה, הוא נדיר עד כדי כך שהוא לא קיים.

לפעמים הייתי רוצה שיהיה לי ספר כזה. (more…)

על אי אפשריותו של מושג הנס

10 במרץ 2007

מה יגרום לך להאמין? זו שאלה שאני נתקל בה לעיתים מצד מאמינים שמנסים לערער את חילוניותי המוצהרת. הם מנסים להראות שהתבצרותי בעמדותיי היא אינה אלא אמונה במסווה, ושתפיסות העולם של המאמין והלא-מאמין שקולות בחוסר ההיגיון העומד בבסיסם.

יש חילוניים שאומרים שהאמונה באל היא "בלתי רציונאלית". יש כאלה גם דתיים ואנשי עידן חדש, שדווקא חוגגים את אי-הרציונאליות של האלוהים, ועל ידי כך מנסים לגונן על האמונה בו מפני ביקורת של השכל. (more…)

לחזור ולקרוא

21 בפברואר 2007

אני חושב שזה היה שופנהאור שאמר (לא הצלחתי לשחזר את המקור) שאדם משכיל אינו קורא, אלא חוזר3-10984b1.jpg וקורא. הרבה אנשים מרימים גבה כשהם רואים אותי קורא את אותו ספר שוב, ואני אומר להם שלטעמי ספר שאינו שווה קריאה שנייה לא שווה קריאה ראשונה.

לאחרונה חזרתי לקרוא את "זן ואמנות אחזקת האופנוע" של פירסיג, אני חושב שזו הפעם החמישית או השישית – אני לא בטוח. אני חושב שזו הזדמנות טובה להתעכב על מערכת היחסים ההדוקה שיש לי עם מספר ספרים.

עם הקריאה החוזרת כעת ב"זן ואמנות" הוא מסכן את הטוען לכתר "הערים הסמויות מהעין" של קאלוינו, שגם לו יש שש או שבע קריאות, אני חושב, אבל זה לא הוגן: "הערים" קצר יותר. כמובן שאני לא מחשיב את הספרים שקראתי שוב ושוב בילדותי, השיאנים לדעתי הם "עצרת החיות" ו"פצפונת ואנטון", שניהם של אריך קסטנר, כל אחד מהם עבר תחת ידיי יותר מעשר פעמים, אני מעריך. (more…)