על טיעון ההסתברות לקיום האל

שוב חוזר פה ושם הטיעון ההסתברותי שגורס שהסיכוי להיווצרות חיים/העולם הוא אפסי ולכן בורא וגו' (ע"ע מנחם בן), וכדאי לקבור את זה אחת ולתמיד.

קביעת ההסתברות למשהו, כשלא מבינים את המנגנון שמייצר את המאורעות, היא תמיד בדיעבד, באמצעות סטטיסטיקה. במקרה של עולמנו הסטטיסטיקה היא פשוטה: העולם קיים, החיים קיימים, ובזה נגמר הסיפור. אם ההסתברות קטנה או גדולה, זה לא משנה, הם פה. לגבי החיים המורכבים, כנראה שההיווצרות שלהם ברמה הקוסמית היא לא גדולה, אבל כשמכפילים את זה במיליארדי שנות קיום היקום וריבוא רבבות העולמות, אז זה מסתדר בהחלט.

לגבי היקום עצמו, הדיון על הסתברות קיומו הן חסרות משמעות. אפשר לדבר על סיכוי גבוה או נמוך למאורע רק במסגרת של הקשר מובן. למשל: אני יכול לומר שההסתברות להיתקל בסיני בטיול של שעה ברחובות תל אביב נמוך מהסיכוי להיתקל בסיני בטיול של שעה ברחובות בייג'ינג. מכאן אני יכול להסיק משהו לגבי ההבדל בין תל אביב לבייג'ינג (מעט סינים לעומת הרבה סינים). במקרה של היקום עצמו וטבעו, אין לנו יקומים אחרים שאנחנו יכולים להשוות עמם ולהחליט עד כמה הוא מסתבר. מעבר לכך, אין לנו שום מושג ירוק לגבי טבעו של אותו על-יקום שם שורה ייקומנו, ואם הוא נחשב יקום "רגיל" או "מיוחד". אם אני הולך ברחובה של עיר ופוגש באותה שעה אמורה מאה סינים בלתי תלויים בזה אחר זה, אני, יכול להסיק שיש יותר סיכוי שאני בביג'ינג מאשר בתל אביב, וזה רק על סמך מדידות קודמות. על היקום בכללותו, אי אפשר להגיד שום דבר, פשוט כלום.

מעבר לכל הניתוח הזה, האמירה על קיומו של בורא היא חסרת משמעות, כשאיננו יכולים להגיד דבר על טבעו, או יחסו אלינו. זה כמו להגיד קיים X

מודעות פרסומת

2 תגובות to “על טיעון ההסתברות לקיום האל”

  1. kw Says:

    לומר שקיים אלוהים זה לא חסר משמעות; קיומו של האלוהים מאפשר (אך לא מחייב) את קיומו של יום־הדין, והכללה של האפשרות שאשפט על מעשי לאחר מותי במסגרת שיקולי עלולה להשפיע על בחירה כזו או אחרת, מתישהו. או, אם נלך בכיוון אחר, יש בה בהוכחה שקיים בורא נחמה קטנה; אנשים לא אוהבים לחשוב שהם תוצר של אינספור צירופי מקרים, והיו מעדיפים בדל תכלית קטן לחייהם זה על פני כלום.

    בכל מקרה, כן, דיברת לעניין. לנמק אמונה זה מיותר.

  2. האורגניזם Says:

    אפשר גם לענות על הטיעון הזה בטיעון סטטיסטי שכנגד: הסיכוי שקיים אלוהים הוא רק אפשרות אחת מתוך אינסוף אפשרויות לקיומן של ישויות אחרות שאין לנו ידע על קיומן. לכן הסיכוי לקיומו של אלוהים דווקא, הוא אחד לאינסוף. שואף לאפס. על אחת כמה וכמה קיומן של תכונות שמייחסים לאותה ישות הנקראת אלוהים, כגון שיפוט מוסרי או דתי, הן אפשרות אחת מתוך אינסוף תכונות שיכולות לאפיין את אלוהים, שהסתברות קיומו כאמור שואפת לאפס.
    חוץ מזה, הסיכוי שהניסיון לקבור את הטיעון של מנחם-בן-ים למיניהם יצליח גם הוא די אפסי. וזה על סמך מדידות קודמות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: