על אשליית השקיעה המתמדת

כל דור רואה את הדור הבא אחריו כנחות. למרות ההתפתחות העצומה בתרבות האנושית באלפי השנים האחרונות, מאז ומתמיד חשב כל דור שהעניינים רק הולכים מדחי אל דחי. כמובן, גם כיום אפשר לשמוע את מקהלת המודאגים שמבכים את רדידותו של הדור הצעיר, שראשו עסוק רק בריק סלולרי, הבלים טלוויזיוניים וזימה אינטרנטית. ניתן היה לחשוב שדור הורינו וסבותינו, כולם עד האחרון שבהם, הסתובבו טרודים בצעירותם מבוקר עד ערב בסוגיות תיאולוגיות ומדעיות, והתנזרו כדבעי מהבלי העולם הזה. חיטוט קל בעליית הגג המשפחתית יגלה את קלפי האספנות של שחקני הכדורגל, את עטיפות המסטיקים וחוברות הזימה. האליטה התרבותית שנשאה על גבה את עול המדע והתרבות הגבוהה הייתה מאז ומתמיד מיעוט, ואם כבר, אז למרות שהיא עדיין מוקפת באוקיאנוס של רדידות, היא התרחבה באופן מוחלט ויחסי כאחד בדורות האחרונים. כיום חיים יותר מדענים מאשר חיו אי פעם בכל הדורות יחדיו. בכל הקשור לכישורי תבונה שונים נראה שהם נמצאים בעלייה מתמדת בעולם המערבי (כ – 5 נקודות IQ בממוצע כל שנה), לפחות על פי המדד הבעייתי אמנם של מבחני אינטליגנציה. התופעה הזו אינה פשוטה, כמובן, ומעידה בעיקר על הסתגלות של הדור החדש לסביבה משתנה, יותר משהיא מעידה על שיפור בחומרה האפורה שבקודקודי הראשים החדשים. ובכל זאת, הסביבה הזו, וכך גם היצורים שחיים ומתפקדים בה, עשירה לאין ערוך מהסביבה של הדורות הקודמים. כשחושבים על הצעיר הממוצע, מיד עולה לנגד העין דמותו של עלם קופצני אך בעל מבט אטום ומזוגג, שקורא פחות ספרים, עוסק בפחות פעילות גופנית, ובאופן כללי מבשר יחד עם חבריו את קיצה של הציוויליזציה. אך בהשוואה לצעיר מימי הביניים, למשל, הוא כנראה היה נראה כמו ליאונרדו דה-וינצ'י פחות או יותר. כמות הכישורים הטכנולוגיים שלו, כמות הידע שצבר (גם אם בחלקו הגדול הוא אודות כוכבניות טלוויזיה ודגמים חדשים של פלאפונים) הוא עצום בהשוואה לאנשים שלרוב לא ידעו קרוא וכתוב, ולא תמיד ידעו לספור ליותר מעשר. עליית הממוצע הזו יכולה לדחוף את האליטה האמיתית מעלה מעלה, ומאפשרת לה, בעמידתה על כתפיהם של ענקי כל הדורות זה על גבי זה, להפליג ולראות יותר ויותר.
לצעירים של היום גישה לידע של כל הדורות, הם חיים בסביבה שמשתנה ברזולוציה של ימים ושבועות לעומת סביבה שהייתה משתנה אט אט לאורך עשרות ומאות שנים. בשעה שלפני מספר דורות היה צריך אדם ללמוד מקצוע אחד ושימוש בכמה כלים פשוטים, נדרש בן זמננו לידע מופשט נרחב, הוא לומד להפעיל כלים מורכבים ומשתנים. כיום, ילדים רכים בשנים, בעזרתם של משחקי המחשב, מטיסים מטוסים, מפקדים על גדודים וחטיבות, בונים ומחריבים ערים ווירטואליות. לא ירחק היום ומצביאי העתיד ילוקטו מתוך האלופים הצעירים של משחקי הרשת כמו ברומן המופתי של א.ס. קארד. מעל גבי הרשת הם פוגשים אנשים מכל רחבי העולם. הם משחקים, סוחרים ומסיירים במחוזות נעלמים, בזמן שבן גילם לפני חמש מאות שנה היה עסוק בחרישת השדה של האדון, וחשב שהעולם שטוח, אם בכלל עלה בדעתו להרהר בצורתו.
ובכל זאת, מקשים המבוגרים, הדור הצעיר אלים יותר ויותר, בגלל הטלוויזיה ומשחקי המחשב. האומנם? להזכירכם, הבילוי העיקרי של אנשי ימי הביניים, כולל ילדים, היה קרבות כלבים ותרנגולים חיים והוצאות להורג פומביות. כמו כן הם נהגו לשחוט את חיות הבית בעצמם. אלימות, חולי, ומוות באופן כללי היו חזיון נפרץ הרבה יותר מהיום. הרחובות ובתי הספר בעולם המערבי הם בטוחים משהיו אי פעם. גם מקרי האלימות והפשע שזוכים לכותרות הם רק הד זניח לריכוזי האלימות האמיתיים, שנשארו, כאז כן עתה, סכסוכים בין מדינות ועמים, ואין לזה קשר לטלוויזיה.
מדוע, אם כן, רואה כל דור את הדור שתחתיו כמפגר ואלים יותר? כנראה שהתופעה שאנשי הדור המזדקן מבחינים בה אינה היסטורית, כי אם אישית: הם רואים את השתקפות הזדקנותם שלהם, את מסעם היחסי בתוך האוכלוסייה הנוכחית. בכל שנה שעוברת אנו רואים יותר ויותר אנשים צעירים מאיתנו, וסכלותם הטבעית ביחס אלינו נדמית כהתדרדרות גלובלית. וכך הדבר ימשיך, והמנהגים החדשים ייראו לנו זרים יותר ויותר, עד שגם אנו ניאסף אל הנצח ונפנה מקום לעוד טבעות לצמוח בגזע התרבות המתפתח.

מודעות פרסומת

10 תגובות to “על אשליית השקיעה המתמדת”

  1. מרגוליס Says:

    תודה. פרספקטיבה שנשכחת פעמים רבות מדי. גם על ידי.

  2. הילל Says:

    מסכים. אני כבר זמן רב דוגל בגישה הזו.
    (הדגמה נהדרת לעקרון הזה בהיבט הלשוני נמצאת בפרק ג' בספר "גלגולי לשון" של גיא דויטשר. הוא מראה איך כל דור חושב שהשפה בזמנו עומדת על סף קריסה, ולא משתווה לעבר כלל וכלל.)

  3. טל Says:

    לא מסכים.
    מבחינה יצרית וגופנית, אין שינוי משמעותי בין האדם המודרני לזה של ימי הביניים, או לזה של הציוויליזציות הקדומות. הדור שלנו אלים באותה המידה בדיוק כנראה, ואחראי בדיוק לאותן התעללויות בבעלי חיים ובבני אדם.
    ומבחינה תרבותית ושכלית, ניתן להתווכח באמת, אבל לדעתי (ולדעת הוגים רבים), אנחנו נמצאים כיום במצב הרבה יותר גרוע משהדורות לפנינו יכלו לשער. כל השיפורים שציינת בין החברה של ימינו לזו הימי-ביניימית, הם כמותיים – יותר מדענים, יותר גירויים סביבתיים, סביבה עשירה יותר. לעומת זאת, שיפורים תוכניים, אמיתיים, כפי שרמזת, אין ממש בנמצא. המוח שלנו לא עבר שיפור ממשי באלפיים שנה האחרונות. וזו נקודה חשובה.
    אנחנו נמצאים עם אותה אנרגיה שכלית כמו אדם שחי בסביבה דלה הרבה יותר בגירויים. האנרגיה שהוא השקיע בשטויות, ובדברים שלא ממש קשורים לעולמו שלו, קטנה עשרות מונים מהאנרגיה שאנחנו מוציאים על כל שטות אקראית שתובעת לה מקום בזרם הגירויים הבלתי-פוסק שסביבנו.
    היכולת של אותו אדם להתמקד ולזהות את הבעיות המהותיות, הפילוסופיות, התיאולוגיות והחברתיות, שנוגעות לחייו, גדול בהרבה מהיכולת שלי ושלך לעשות זאת. מעבר לכך, הקשר שלו איתם חזק בהרבה משמתאפשרת בתודעה מאוכלסת-היתר של האדם המודרני. קשה להאמין שיצירת אמנות כלשהיא מימינו תתקרב לתהומות הנפש שנמצאות בספרות הקלאסית, במיתולוגיה היוונית, בתנ"ך, וכן הלאה.

  4. גיל Says:

    הא, הנוער של היום… בזמני היו כותבים על זה ספר שלם לא רק פוסט

  5. הפולניה הוירטואלית Says:

    עוד כמה נקודות –
    הישגי העבר (ספרים, יצירות אמנות, מבנים) מוטבעים בחומר, משומרים ומשוקמים.
    לעומת זאת, הבלי היומיום (קרבות התרנגולים) שאינם משוקעים בחומר, לא זוכים לאותה מנה גדושה של תיעוד ועל כן הם מתפוגגים עד כי נדמה לעתים כי כלל לא התקיימו. ניתן להניח, כי מספרם של האנשים שצפו בהוצאות להורג לאורך ההיסטוריה גדול ממספרם של כותבי השירה. אולם ספרי השירה משוגרים אלינו מהעבר, בעוד פיסות היומיום נגרסות על ידי שיני הזמן.
    בנוסף, כל דור ממרק את תדמיתו בעיני עצמו – משליך במבוכה את שבועוני הזימה אל הפח ומציג לדור הבא עדות חלקית ביותר על מעשיו וזמנו.
    כתוצאה מההשרדות הסלקטיבית הזו, נוצר עיוות מובנה בזיכרון האנושי.

  6. של ברמן Says:

    טל,
    מאיזו בחינה אנו מצויים "במצב הרבה יותר גרוע מהדורות הקודמים"? וכשאתה מדבר על היכולת של הדורות הקודמים "להתמקד ולזהות את הבעיות המהותיות, הפילוסופיות, התיאולוגיות והחברתיות, שנוגעות לחייו" – על מי אתה בדיוק מדבר? על האדם הממוצע?
    מבחינות רבות השינוי הכמותי הוא גם איכותי. ודאי שאם יש לך חוקרים רבים שידיהם עסוקות בצבירת ידע ושיפור איכות החיים, זה משאיר מקום לאנשים רבים יותר להתעסק בשאלות המהותיות (נניח שאנו מסכימים מהן), למרות שהמוח האנושי מבחינה פיסיולוגית לא התקדם באלפי השנים האחרונות. לגבי העומק של יצירות העבר, אני חושב שזו אשליה שנובעת דוקא מעודף הפרספקטיבה שיש לנו היום, כפי שמסבירה יפה ה"פולניה הוירטואלית" בתגובה הקודמת.
    נ.ב.
    פולניה וירטואלית, מתי את פוצחת בבלוג?

  7. תום Says:

    השאלה האמיתית היא, לדעתי, האם האנשים המעמיקים, או "האליטה" כפי שכינית זאת, מעמיקים יותר או פחות. מצד אחד אם נניח נסתכל על המאה ה-19, לפי הספר "העולם של אתמול" של סטפן צוויג למשל, הילדים שם הביעו סקרנות רבה מאוד כלפיי העולם, למדו וידעו הרבה דברים(כקבוצה!!) וזאת אפילו עם החינוך העבש שהם קיבלו, כנגדו במידה מה – בזמנם הפנוי. רילקה מתואר שם כמשורר שהגיע לשיאו עוד לפני גיל 20. (אבל, כדברי סטפן צוויג, רבים מהקבוצה הזאת של נעוריו לא המשיכו בדרך הזאת של ספרות ואינטלקטואליות)
    אם גם באמת האנשים המעמיקים הם פחות מעמיקים מפעם, יש גורמים נוספים שיכולים, אולי, למנוע זאת מהם: יש כיום ידע רב ומספר רב יותר של תחומים. אורך החיים שונה, ולמרות שהכל יותר מהיר ויעיל יש הרבה פחות זמן(ומנגד אורך החיים הממוצע של אדם ארוך יותר, ככה שהוא "יכול להרשות לעצמו" למשוך את הזמן). אני חושב גם שהמגמה של אירופה באותה תקופה הייתה מגמה כזאת של הערצת הוירטואוז, המלחין, המשורר, האמן, בעוד שהיום המגמה היא להעריץ את הדמויות הטלווזיונית והקולנועיות, את הבידור התעשייתי. רוצה לומר גם: התחלף ה"סלב".

  8. מאור Says:

    בל נשכח גם את הקלות הבלתי נסבלת של ההוצאה לאור. אם לפני עשרות שנים יוצר היה צריך להיות מוכשר אופן יוצא מן הכלל בכדי שיוציאו לאור יצירה שלו, בכל תחום שהוא, הרי שהיום כל אחד בעל גישה ו/או בעל ממון יכול לכתוב/להלחין/להקליט/להדפיס ולפרסם ברבים את יצירתו.
    פעם המוציאים לאור היו חשופים למוץ ובררו ממנו, כיום המלאכה מוטלת עלינו. מכיוון שכך, כמות החומר הבינוני שאנחנו חשופים אליו גדולה יותר, וזאת אחת הסיבות להרגשה שהולך ופוחת הדור.
    הייתי מרחיק לכת ואומר שהסיכוי שלנו עקב כך להתקל ביצירות הגאוניות באמת רק קטן, פשוט מהסיבה שאין לנו זמן להגיע אליהן.

  9. יואב Says:

    Accept certain inalienable truths: prices will rise, politicians will philander, you too will get old; and when you
    do, you'll fantasize that when you were young, prices were reasonable, politicians were noble, and children
    respected their elders.

    Baz Luhrman

  10. שמפו שחור Says:

    הדבר היחיד שמרגיז אותי יותר מאנשים בלי שכל זה אנשים עם כמעט שכל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: