על האנציקלופדיה העצומה בשביל אף אחד

לא צריך להציג את וויקיפדיה, האנציקלופדיה הצומחת, החיה והנושמת, שהפכה להיות אחד מצמתי המפגש החשובים והמפותחים ברשת. יש שאומרים שכל מפעל האינטרנט כולו היה שווה ולו בעבור היותו הקרקע הבוטחת עליה יכול להתקומם מגדל בבל כלל אנושי זה. וויקיפדיה צומחת לה בשלל לשונות, כלשונות התורמים לה ברחבי העולם. מן המפורסמות הוא שגודלה של וויקיפדיה בשפה מסוימת מהווה עדות כלשהי לשיעור הפעילות התרבותית בשפה זו. כמובן שהשפות הבינלאומיות,wikiped.png ובראש ובראשונה האנגלית, אך גם הספרדית והצרפתית, זוכות לתרומה לא רק מבני ארצות האם של לשונות אלה. מעל כולם יושבת האנגלית, עם למעלה משני מיליון ערכים היא האנציקלופדיה המקיפה ביותר בהיסטוריה האנושית (כל הנתונים ברשימה זו נכונים ליום פרסומה, והם כמובן משתנים מיום ליום).
לא נעסוק כאן במהימנות מפעל האנציקלופדיה הפתוחה, אך אומר רק שאולי יחסיותה ושבריריותה של האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך משקפים מהימנה את שבריריותו ויחסיותו של הידע האנושי עצמו. מעניין לראות איך נאבקים תורמים עלומים ברחבי העולם עם ערכים טעונים ושנויים במחלוקת, מנסים להיות אובייקטיביים. ולעיתים הויכוחים אינם תמים, והערך נותר תלוי ועומד ומעין שלט אזהרה תלוי מעליו, ובעמוד הדיון שמאחורי הקלעים ממשיכה ההתדיינות עוד ועוד. רבים עדיין לא מבינים איך אנציקלופדיה שפתוחה פחות או יותר כמו קיר גרפיטי יכולה להיות כל כך אמינה: "מישהו בטח בודק את זה" הם מפטירים ממעמקי המוסכמות המובנות מאליהם של עולם הידע הישן, שעובר מהפכת אמת מרגשת לנגד עיננו. ודאי שמישהו בודק את זה: אתה! אני מניח שחוסר ביטחון ואמון עצמי שכזה נשמע מפי איכרים ובעלי מעמד נמוך לפני מאה שנה, עם עליית הדמוקרטיות במערב. הרעיון שתינתן להם זכות הצבעה והשפעה בענייני המדינה הרמים נראה להם ודאי מעורר יראה, והפקרות לשמה. וכשמישהו בא אליי בתרועת ניצחון עם טעות או סילוף באיזה ערך בוויקיפדיה, אני עונה לו : "אדרבא – תקן!".
ובכן, נחזור לגודל הוויקיפדיה כסמן לפעילות תרבותית. כמובן שסמן זה הוא חד כיווני. מספר ערכים גדול בלשון מסוימת יכול להצביע על פעילות תרבותית, אך מיעוט ערכים לא מצביע בהכרח על ניוון תרבותי, מכיוון שיכול להיות שהפעילות התרבותית לא מתבטאת בהכרח במעורבות ברשת האינטרנט בכלל או בוויקיפדיה בפרט, כך המצב ודאי בסינית. אחוז הסינים המשכילים הוא נמוך באופן יחסי למערב, אך מיעוט הערכים היחסי באנציקלופדיה הסינית (160,000) לבטח אינו משקף את עושר תרבותה של האומה העצומה הזו. כמובן שמספר הדוברים בשפה מסוימת משפיע על גודל הוויקיפדיה שלה (בכל הדיון הזה אפשר לדבר על שלל המפעלים של וויקימדיה, כמו וויקימילון ווויקיציטוט, אבל וויקיפדיה היא המפעל העיקרי ומספר הערכים שבה בד"כ מתכונתי למספר של השאר). אחרי הכול, כתיבה ועריכת האנציקלופדיה היא עבודה המתבצעת על אנשים בשעות הפנאי, וככל שהעבודה מתחלקת בין יותר תורמים, כך יכול המפעל לצמוח מהר יותר. לכן יש משקל רב ליחס בין מספר הדוברים בשפה לגודל הוויקיפדיה שלה. לא בכדי מתגאים אנו בוויקיפדיה העברית שלנו (70,000), שעוברת בהרבה את הוויקיפדיות בשפות של אויבינו הפרסים (30,000) והערבים (50,000), למרות עליונותם המספרית הגדולה.
אל תוך המצעד המפואר הזה משתחלת לה בגאווה שפה עלומה בשם וולאפיק. היא מדורגת גבוה גבוה במועדון המכובד של המאה אלף ערכים ומעלה, כשהיא מקדימה את העברית, ושוכנת לבטח יחד עם כל השפות המובילות בעולם, מלבד האנגלית, שכרגע היא החברה הבודדת במועדון המיליון הנכסף.
וולאפיק? רבים מאיתנו היו מרימים גבה, מניחים שאולי זהו שמה של השוודית או הפינית בפי דובריה, אך לא כך היא, וולאפיק היא וולאפיק. המענה נמצא כמובן בוויקיפדיה עצמה: וולאפיק היא שפה מתוכננת, יתומה מעם וארץ, כמו האספרנטו או להבדיל שפת הקלינגון מ"מסע בין כוכבים". היא הומצאה על ידי כומר גרמני בשם יוהאן מרטין שלייר בסוף המאה התשע-עשרה, לאחר התגלות אלוהית בחלום שהורתה לו ליצור שפה אחת שתאחד את האנושות. הוולאפיק צמחה מהר, וקנתה לעצמה די הרבה מעריצים באירופה של אז, במיוחד בגרמניה. היו אפילו מספר כנסים של וולאפיק, באחרון שבהם דיברו אך ורק וולאפיק.
ההיסטוריה רצופה בניסיונות ליצור שפה מתוכננת מראש. יש שרואים את העברית שלנו כסוג של שפה מתוכננת, שבנויה על יסודות עתיקים. חלק מהניסיונות לברוא שפה כזו כללו ניסיון לשחזר שפת מלאכים (כמו האנוכית של ג'ון די), ליצור שפה שתשקף את ההיררכיה המטאפיזית והלוגית של העולם (כמו אצל וילקינס או אצל לייבניץ במאה השבע עשרה), או ליצור שפה פשוטה שתקדם דרך חשיבה פשוטה ואושר (כמו טוקיפונית). יש כמובן גם ניסיונות אקזוטיים, כמו השפה המוזיקלית סולרסול שאפשר לנגן אותה, והרשימה ממשיכה עוד ועוד… בין שלל השפות האלו ישנם שפות שתוכננו כדי להוות גשר לאיחוד האנושות, והוולאפיק של שלייר לא הייתה השפה היחידה שנבנתה למטרה זו, יחד עימה אפשר למנות את האספרנטו של זמנהוף, הלטינו סינה פלקסיונה של המתמטיקאי פיאנו, והאינטרלינגווה.
כמעט משחר ההיסטוריה היו שפות מרכזיות שנטלו את הבכורה ושימשו כגשר בין הלשונות השונות. הדוגמאות הבולטות ביותר הם הלטינית, ולאחר מכן הצרפתית וכיום האנגלית. השפה הבכורה הזו (LINGUA FRANCA) הייתה תמיד שפה טבעית של עם שהשפעתו התרבותית באה עם התפשטותו הפיזית והמרחבית, תמיד, מטבע הדברים, בנתיב של דם ומלחמות. הלטינית הייתה שריד לאימפריה הרומית, הצרפתית לכיבושי נפוליון והאנגלית נצר לאימפריה הבריטית וכיום תחת ההגמוניה האמריקנית הגלובלית. השאיפה לאכלס את הנישה הנדרשת של לשון בינלאומית על ידי שפה שמשוחררת מהכבלים ההיסטוריים והמטען ששפות אלה נושאות עימן הוליד ניסיונות רבים, ממש קדחת של שפות שהולידו ריבוי ובלבול במקום ששאפו לייצר אחדות וסדר. אחרי הכול, ממציאי השפות הללו שאפו לייצר שפה שתהיה קלה ללימוד, ללא ריבוי זמנים ויוצאי דופן, ומיעוט ככל הניתן של תנועות ועיצורים, במיוחד כאלו שקשים להגיה על ידי עמים מסוימים (זו הסיבה, למשל, שבוולאפיק אין R, עיצור שמקומו נפקד מלשונות המזרח הרחוק). כמובן שליצור לקסיקון של מילים יש מאין זו משימה כבירה ודי מיותרת, ולכן רוב השפות הללו הסתמכו על האלפבית הלטיני והלקסיקון שלו ושל שפות אירופיות שונות, תוך שינויים כאלה ואחרים. משמעות השם וולאפיק הוא "שפת העולם", שהוא התמרה של המילים האנגליות: World Speak.
כמו יצירי מעבדה מלאכותיים באיזה סרט מד"ב זול, רוב השפות הללו קרטעו אל מחוץ למבחנה רק מספר צעדים עד שקרסו ושבקו חיים. שפה היא מטא-אורגניזם שזקוק לצורך קיומו לציבור גדול של אנשים שיחזיקוהו בחיים. האספרנטו היא היצור המלאכותי היחיד שמצליח לשרוד כבר מעל מאה, אבל היא נותרה תחביב תימהוני של משוגעים לדבר, ורחוקה מלאכלס את הנישה המבוקשת של שפת האומות.
לא רק שפות מלאכותיות מתות, גם שפות טבעיות גוועות להן לאיטן. היידיש שלנו היא מקרה ידוע וקרוב, ווויקיפדיה הוא אחד המקומות שבהן מנסים שוחרי שפות אלו להחיותן, או לפחות לבנות להן אנדרטה ראויה. מהבחינה הזו, הוולאפיק היא תופעה מדהימה, בהתחשב בכך שאפילו בין השפות הבינלאומיות המלאכותיות היא מעולם לא נחשבה כמובילה. נדמה הדבר כמו מאוזוליאום ענק שנבנה על קברו של חנווני אלמוני וחסר חשיבות: מעל למאה אלף ערכים. קחו בחשבון שמספר דוברי הוולאפיק היום בעולם מוערך בעשרים (לא עשרים מיליון, לא עשרים אלף: עשרים).
מי האנשים שמתחזקים את השפה המתה והלא מעניינת הזו? תשובה חלקית תוכלו לקבל מסיפורו של פול לאפארז', שמגולל בהומור רב כיצד החליטו הוא וחברו ללמוד שפה שאיש אחר לא יוכל להבינם. כנראה שהצורך ללמוד שפה שכזו הוא המקבילה הלינגוויסטית לצורך לקפוץ עם אופניים מעל מעקה של מדרגות או מהתשוקה לאסוף בולים עתיקי יומין. דווקא האזוטריות של כל העניין היא סוד הקסם. לאפארז' מספר שלוולאפיק הייתה דוברת אחת שלמדה אותה מילדות, לאחר שאביה הבלשן החליט ליצור את ילד הוולאפיק הראשון בעולם. דמיינו לכם את עולמה של ילדה שיכולה לדבר רק עם אביה!
ובכן, כיצד קומץ זה של משוגעים לדבר הצליח לעשות את מה שמיליוני גרמנים וצרפתים עמלו עליו כה הרבה? התשובה מתגלית מאליה תוך עלעול בדפי וויקיפדיה הוולאפיקית. יש אמנם עשרות אלפי ערכים, אך רובם ככולם קצרים להחריד, רובם מורכבים רק ממשפט אחד ויחיד. זוהי אינה אנציקלופדיה, אם כן, אלה רק שלד רזה של כזאת. למעשה, כבר בטבלה של דירוג הוויקיפדיות אפשר למצוא רמז לכך, שכן עורכי וויקיפדיה, בחפשם אחר כלי להערכה של וויקיפדיה בשפה מסוימת, לא משתמשים רק במספר הערכים, אלא גם במדד מספרי שמכונה "עומק". עומק הוא לכאורה מדד איכותי, אך "ציון" זה הוא פרי תחשיב כמותי שמהווה הערכה הוגנת למדי לאיכות ולמהימנות של וויקיפדיה. תחשיב זה לוקח בחשבון את גודל הערכים, ריבוי העורכים וגם את קצב העריכה והשינויים שנעשה בערכים השונים באופן ממוצע. כבר כאן אפשר לראות שמדד העומק של הוויקיפדיה הוולאפיקית נמוך באופן משמעותי. מדד העומק חושף גם אשליה אופטית אחרת: וויקיפדיה הפולנית מתגאה במקום הרביעי מבחינת מספר הערכים, ומקדימה את הספרדית למשל, אבל מדד העומק חושף שמדובר באוסף של ערכים קצרים יחסית, שלא נערך בקצב דומה לוויקיפדיות המכובדות יותר. כמובן, אין כאן כל רע, יתכן וזו טקטיקה ראויה לבנות אנציקלופדיה לרוחב לפני שהיא נבנית לעומק. אנציקלופדיה אינה בניין: היא לא חייבת יסודות איתנים לפני שהיא ממריאה לגובה ולרוחב. סדר הדברים יכול להתהפך. בכל מקרה, אם אנו רוצים להשתמש בוויקיפדיות על מנת להעריך פעילות תרבותית בשפה מסוימת כאמור לעיל, יש לקחת גם מדד זה בחשבון. אגב, כאן יש עוד סיבה לגאווה מקומית: מדד העומק של העברית גבוה משל כל השפות המערביות מלבד אנגלית.
ובכן מסתרי וויקיפדיה הוולאפיקית מתחילות להיחשף, ויותר ויותר קשה להאמין שמדובר בדבר מה אמיתי ולא במתיחה או מעשייה בורחסית. דיברנו על ה"מי" וגם על ה"איך", אך נותרנו עם ה"למה?". למרות כל האמור לעיל, העבודה שנעשתה על הוויקיפדיה הוולאפיקית הייתה כבירה, ולא ברור מדוע היא הושקעה. היידיש השוקעת נושאת על סיפונה מטען תרבותי שאולי שווה לזכור, ואם חזון השפה הבינלאומית בוער בעצמותיהם של הכותבים, מדוע לא יקפצו על עגלת האספרנטו, שאינה שונה בהרבה ולה כבר בסיס של כמה מיליוני דוברים ששומר על יציבות יחסית ומעריצים רבים. כת האומומוטו היפנית שחרתה על דיגלה שאיפה לשלום עולמי, אליה השתייך אואשיבה מייסד האיקידו, רוממה את זמנהוף ממציא האספרנטו למעמד של אל.
מדוע, אם כן, כותבים אנשים אלה בשביל אף אחד, אנציקלופדיה שאיש לא יקרא, מפעל שאיש לא יכיר? אין לי תשובה אמיתית לשאלה הזו, למרות שכבלוגר שאלתי את עצמי שאלה דומה. אבל יש לי תחושה עמומה שהתשובה לכך היא המפתח להרבה מאוד פלאות, לפירמידות, לסטונהג', לכתב היד של וויניץ', לסיבת היקום עצמו. מדוע המשכנו כל השנים להתפלל מול שמיים ריקים, אחרי מי אנחנו רודפים במעגל שיישכח לבטח עם השנים, מדוע אנו מקימים ארמונות בחול שיישטף עם הגאות? הניצחון על הזמן החולף נעשה על ידי ייחודיות ולא חיזוק היסודות. העולם מחפש להמציא עצמו מחדש, להיות שונה. הוולפוקית רוצה לחיות. כמו פטרייה באפילה, היא משלחת זרועות.

מודעות פרסומת

10 תגובות to “על האנציקלופדיה העצומה בשביל אף אחד”

  1. kavod Says:

    מחיאות כפיים=)

  2. טישו עלמוני Says:

    חקירה קצרצרה בנושא ויקיפדיית הוולפיק מלמדת שבעצם מדובר ב"ויקיפדית רפאים", שערכיה נוצרו בידי תוכנה ממוכנת (בוט) שיוצרת ערכים ע"י העתקתם במויקיפדיות בשפות שונות.

    ואת כל זה למדתי, כמובן, מהערך של ויקיפדית הוולפיק, בויקיפדיה האנגלית
    http://en.wikipedia.org/wiki/Volap%C3%BCk_Wikipedia

  3. ליאור Says:

    God, there's so much stuff I don't know… maybe I should read more in Wikipedia. Bravo.

  4. של ברמן Says:

    לטישו עלמוני – תודה על הארת עיננו
    אכן, זו הייתה אחת התיאוריות שלי, אולי הזדרזתי מדי לפרסם לפני שבדקתי אותה. מכל מקום, גם ניהול ובניית האנציקלופדיה באמצעים אוטומטיים דורשים השקעה גדולה ומוטיבציה.
    כמובן שאיכות התרגום על ידי ה"בוט" היא נמוכה, אבל כמעט ואין אף אחד שיבדוק את זה או שיסבול מזה…

  5. דותן Says:

    יפה מאוד!
    הסיום ממש חזק, ונהניתי לאורך כל הדרך.

    שבוע טוב 🙂

  6. גדי שמשון Says:

    עזוב את המציאות הבוטית המשעממת. הסיפור שהפוסט שלך מספר יותר טוב. וזה לרוב מה שקובע, לא?

  7. קפיטן עופר Says:

    אחד הפוסטים המצויינים שקראתי לאחרונה.

    ברכות 🙂

  8. גיל Says:

    פוסט יוצא מן הכלל, benovipön !

  9. זיו Says:

    רשימה מאוד, מאוד מעניינת. מסקרן אותי איך שמעת על כל זה או לחילופין מה ההשראה שגרמה לך לבדוק את הנושא ולכתוב על כך?
    למרבה הבושה, בזכותך שמעתי לראשונה על כתב היד של וויניץ'. אני שמח לומר שמיד רצתי לחפש במה מדובר ולהשלים את הפער.
    ודבר אחרון, ברשותך, הצעת הגהה. נדמה לי שהתעתיק המתאים של שם הכת שבה היה חבר אואשיבה סנסאי הוא אומוטו ולא אומומוטו. אם אני טועה, אשמח אם תתקן אותי.

  10. רוני ו Says:

    שלום לך ברמן,

    רציתי לומר לך שהוקסמתי מהרשומה שלך.
    מרתק, מעניין ומפתיע.

    תודה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: