איך התחתנתי מבלי להתחתן: כתב הגנה (1)

גבירותיי ורבותי המושבעים,

אתם מכירים את זה שאתם מחכים לפני שמשהו יבשיל, ממתינים לפני שאתם פועלים בפזיזות, אורבים לעיתוי המתאים, ואז, בשבריר של רגע, פתאום, זה כבר מאוחר מדי?

ובכן, בפיזיקה קוראים לזה מעבר פאזה, כמו שקרח הופך למים. בחיים קוראים לזה "לאכול אותה". אני למדתי את זה על בשרי. מעבר הפאזה שלי התחיל בצלצול טלפון תמים. זה אופייני למעבר פאזה שאתה לא שם לב כשהוא מתחיל להתרחש. בעבר השני של הטלפון הייתה דפנה, נרגשת. היא וגיל, שהיו ביחד כשנה עד אז, אני חושב, נסעו לטיול רומנטי ברומא, ופתאום, OUT OF THE BLUE, גיל שולף טבעת ומבקש את ידה. איך אמר מרטי ב"חזרה לעתיד 2"?

SON OF A BITCH STOLE MY IDEA.

כמובן שמיכל קופצת איתה משמחה בטלפון, מצהללת ומקפצת ברחבי החדר. בתחילה לא הבנתי שזה נגמר, אבל המבט שקיבלתי אחרי שנגמרה השיחה, הבהיר לי שכל התכניות הרומנטיות שאי פעם תכננתי, אבודות.

אני ומיכל היינו אז ביחד כבר שלוש שנים. אפשר לומר שכבר אחרי שנה, בייחוד אחרי שעברנו לגור ביחד, היה לי ברור שהיא האישה עימה אני רוצה לחלוק את חיי בעושר ובאושר עד עצם יום. תכננתי בראשי כל מיני הצעות נישואין רומנטיות: אירלנד, פריז, רומא… ועם הזמן, מיכל העלתה את נושא הנישואין בכל מיני דרכים עקיפות (במיוחד כשזוגות שהכרנו TOOK THE WHITE -אבל הם היו ותיקים מאיתנו בזוגיותם, וזה עבר). אני הבהרתי תמיד בדרך עקיפה אך בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, שאני מיושן בעניין הזה, ואני סבור שהדרך היחידה להציע נישואין היא גבר לאישה. להסכים על העסק ביחד זה אומר שהגבר פחדן, ושהאישה תציע זה…איך לנסח את זה…פתטי. הצעת הנישואין של הגבר היא כמו קפיצה אל תוך מים קרים. אהה, הנה המכשלה! וכיצד יידע שהאישה תסכים? על מנת שלהצעה יהיה נופך רומנטי-דרמטי, חייב להיות אלמנט של אי-ודאות. כאן נכנס לתמונה גורם הזמן. ברור שככל שההצעה נעשית מוקדם יותר, היא נועזת יותר אך גם גדולים יותר הסיכויים שתיכשל, ותהרוס מערכת יחסים לפני הגעתה לבשלות. הצעה שבאה מאוחר מאוד, אחרי שברור לשני בני הזוג שהם כבר מבוססים יחדיו, היא מיותרת וחפה מכל רומנטיות או סיכון, ובאה רק לאשר את מה שכבר קיים.

קיימת, אם כן, נקודה אופטימאלית בזמן בו יכול ליהנות הגבר ממקסימום רומנטיות וממספיק בטחון בכך שהתשובה תהיה כן. קשה לתפוס את אותו רגע, כי פונקצית הסיכון/רומנטיות בכל מערכת יחסים היא שונה. לתפוס את אותה נקודה זה כמו להכין קפה תורכי מושלם: "רגע לפני שגולש…".

את כל הדברים האלה ידעתי גם באותו זמן, לפני אותה שיחת טלפון. למען האמת, בשלב מסוים אפילו ידעתי שחלפתי על פני נקודת האופטימום ואני יכול כעת רק ליהנות מיותר ביטחון ופחות רומנטיקה, אבל יש עוד משהו. מה שלא לקחתי בחשבון, הוא הצורה של הפונקציה הזאת כשהיא באה במגע עם העולם הסובב. בתמימות חזיתי שהפונקציה תמשיך לדעוך במתינות לאחר נקודת השיא, ויש לי עדיין מספיק זמן על מנת להתארגן ולעשות משהו. מה שלא לקחתי בחשבון הוא – בום! נכון! מעבר פאזה! אי רציפות, רגע אחד בו הרומנטיקה התנפצה על הרצפה. מי שמחמיץ את היציאה הנכונה בכביש המהיר, צריך לפעמים לחכות הרבה עד שהוא יכול לתקן את הטעות, וגם אז, הדרך חזרה כבר לא תהיה כל כך חלקה.

אל תבינו אותי לא נכון. אני לא מאשים את גיל, להיפך! הוא עשה את הדבר הנכון. אני חושב שהוא הכה בנקודת האופטימום במלוא העוצמה מיד כשהגיעה: כמו טניסאי מיומן הוא היה מוכן כשהכדור הגיע, והוא חבט בו חבטת ניצחון (היום גיל ודפנה נשואים באושר – ואני מאחל להם עוד הרבה שנים כאלו). אך אותה חבטה הציגה אותי במערומי, והבהירה למיכל פתאום שלכל הדיבורים שלי לא היה כיסוי. תכננתי, חשבתי, אבל בשנייה אחת זה כבר לא היה משנה. באחת צנחה הפונקציה לאפס רומנטיקה ומקסימום בטחון.

כמובן, יש תירוצים. לא ממש ידעתי מה לעשות עם העניין הזה של חתונה. לא רציתי לעשות אירוע גדול, וידעתי שגם מיכל לא ממש רוצה, ולא ידעתי איך לצאת מזה. אבל אלה תירוצים – ונושא החתונה הגדולה זה דיון שאני אחזור אליו בהמשך, בכתב הגנה אחר. אבל בסופו של דבר פספסתי.

הצעתי למיכל נישואים בסוף, אבל זה כבר היה קרב מאסף, ניסיון להציל את כבודי האבוד. יש לי מזל שזה לא פגע במערכת היחסים שלנו, מיכל כבר הייתה מוכנה לוותר על כל העניין של להתחתן ושפשוט נמשיך לחיות ככה, מה שהביא לי בטחון אבל הוציא את האוויר מכל הצעת נישואים שכבר הייתי יכול לעשות. אני מבקש להקל בעונשי. בסוף התחתנו בפראג והיה כיף. אני מתנצל אם פגענו במישהו ומבקש סליחה ממיכל שלא הצלחתי להעניק לה את הצעת הנישואים המושלמת, שהיא בהחלט ראויה לה. גבירותיי ורבותי המושבעים: אני אשם בעצלנות, היסוס, אבל חי האלים, לא בחוסר אהבה.

 

 

מודעות פרסומת

7 תגובות to “איך התחתנתי מבלי להתחתן: כתב הגנה (1)”

  1. ליאור Says:

    אני מוצא אותך זכאי מחמת הספק 😉

  2. אימא Says:

    אף פעם לא מאוחר מדי , מאחלת לכם אושר ועושר
    😆

  3. אמיר Says:

    חרטטן…
    ממש מיתולוגיה יוונית אתה ואשתך – שמיים וארץ, מחשבות ויצרים. אם לא הייתי מכיר אותך הייתי בטוח שמיכל היא סוג של תוכנה, שרק היא תסכים להתחתן עם לוגיקן רומנטיקה כמוך.
    מצד שני, כל אחד מתמודד אחרת עם המציאות. אם זה עובד בשבילך אז בפירגוניה. זה עובד?

  4. של ברמן Says:

    לוגיקה ומתמטיקה אינן נפרדות מהמציאות, הן דוברות על המציאות, וזה כולל את המציאות הרומנטית. כמובן שכאן לא נעשתה עבודה פורמלית אמיתית, המתמטיקה היא רק בגדר מטאפורה, והדיון הוא איכותי ולא כמותי. (אני נעלב בשם המתמטיקה, ולא בשמי). האם לוגיקן-רומנטיקה הוא אוקסימורון? ואם הוא אוקסימורון – זה אומר שהוא לא קביל?

  5. אמיר Says:

    נתחיל מהסוף: למה לוגיקן רומנטיקה צריך להיות אוקסימורון? לא רמזתי בכיוון. מעשה, זה פשוט תיאור של מה שכתבת בפוסט, ואפילו תיאור של התגובה לתגובה שלי – "לוגיקה ומתמטיקה דוברות על המציאות, בכלל זה המציאות הרומנטית". זה בדיוק העניין, הן דוברות על המציאות ולא את המציאות. אין כאן ביקורת. אף אחד לא צריך להעלב. אפילו לא פונקציות עלומות שמתארות התנהגות של פולניות (ואגב, אם פולניה נופלת ביער, מישהו תמיד ירגיש אשם?). רק תהיתי אם זה עושה את העבודה עבורך, כאמצעי.

  6. אוהד Says:

    מתמטיקה בנויה על לוגיקה, למרות שיש כל מיני לוגיקות שונות..

  7. של ברמן Says:

    אני מקדיש למפרע רשומה זו לזוג שהבאתי כדוגמא (בדיעבד, נמהרת ומוטעית), לקשר מוצלח. מאז חלפו הימים, ואהבתם התנפצה על שרטון המציאות. שניכם חבריי היקרים: יהי הכוח עמכם, באשר תלכו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: