על הקשר בין האמונה בחיים שלאחר המוות ופורנוגרפיה

כן, כן, יש קשר. זה לא היה רק בשביל לתפוס את העין. המשיכו לקרוא.

אני חושב שזה הכה בי במהלך הלוויה שביקרתי בה לאחרונה. חשבתי על זה שגם אנשים דתיים לא באמת מאמינים בחיים שלאחר המוות. כלומר לא באמת מאמינים. כמובן שזה חלק מנושא הרבה יותר גדול, והאמת שאני לא יודע אם זה נכון, אבל זאת מין הרגשה כזאת שקשה לכמת או לאמת אותה עד תום. זה נראה לי לפתע כאילו עמוק בלב, הם רואים את האמת מוטלת לפניהם, כשהיא מורדת לבטן האדמה בארון או עטופה בסדין, נקברת לבלי שוב באדמה. אולי עם השנים, והלוויות הבאות זו אחר זו, חלקן של באים בימים שבא עיתם, אך רבות, לצערנו, גם של כאלה שהלכו בטרם עת. עם השנים נקברת לה אט אט האמונה התמימה, הפשוטה, בנשמה נצחית, בקיום שאינו כלה של זהות אישית נאהבת. ובכל זאת, האמונה הזו לא נעלמת באמת. היא נמסכת, אצל האדם הדתי, למשהו מהכוונות הראשונות, הכמוסות שצפנה בחובה הדת כשהחלה ללחוש תקווה באוזניהם של האנשים הראשונים שידעו אבדן מודע. האמונה בחיים שלאחר המוות אינה טענה אודות קיומו של מקום אחר אליו הולכות הנשמות, היא אינה טענה אודות אורך חייה הסופי או האינסופי של נשמה העומדת מעבר לקיום החומרי של האדם, אלא היא סוג של נחמה הכרחית. היא אינה תרמית או שקר שנועד להסוות את האמת הכואבת, היא אינה הדחקה של מה שברור לעין כל. יש כאן דבר מה עמוק יותר. יש כאן אמת, יש כאן טענה אודות טיבה של הנשמה עצמה, שבעצם שאיפתה לאינסוף היא אינסופית, יש כאן הצהרת עצמאות של ההווה על פני עריצות העבר והעתיד.

העולם אינו מורכב רק מאבנים, סלעים, או נוסחאות מתמטיות. הוא מורכב, במידה לא פחותה של קיום, מתאוות ומרצונות בלתי ממומשים.

כאן אני מגיע לחלק השני של הכותרת המוזרה בה הכתרתי את הקטע.

אחד הטענות המושמעות כנגד הפורנוגרפיה הוא על חוסר האמינות שלה. כל מיני צדקנים ומתחסדים חוששים שילדים הנחשפים אליה יטעו לחשוב שכך נשים מתנהגות או שזהו גודלו של איבר המין הרצוי. כמובן שרבות מהטענות נובעות מתוך בורות משוועת כלפי המגוון האדיר של החומרים שמתגודדים תחת המושג המשוקץ הזה, אך לא אכנס לפרטים, ובכלל, אני לא חושב שהפורנוגרפיה צריכה את הגנתי יותר מאשר שהפלנטה צריכה את עזרתי בלהמשיך לסוב על צירה. זה מוזר שדווקא בתחום שלפחות באופן יחסי הוא חושף ואינו מסתיר, ולמרות שלבטח משתמש במקומות רבים בתעלולי עריכה ובתעתועי צילום, הוא עדיין קרוב יותר לתיעוד עירום של התרחשויות מאשר הרוב המוחלט של המעשיות המבוימות, המתוסרטות עד זרא ושופעות הפעלולים שמציף אותנו מכל עבר, למרות כל זאת הוא מותקף דווקא על הזיקה שלו למציאות.

אך נניח גם לזה כרגע, נאמר אפילו, לטובת הביטחון העצמי הרעוע של קטני האיבר שבינינו שכל שמשתרע שם על המסך אינו אלא תעלול זוויות של המצלמה, ונאמר אפילו, לטובת כל נשותינו המקנאות, שכל אותם דדיים אדירים או ישבנים מהודקים אינם אלא שתלים מלאכותיים ואך משל היו, ונאמר אפילו שכל סרטי הזימה אינם אלא אנימציות מחשב מדומות, ואולי הרהור או חלום, ואך משל היו ואין כל קשר אמיתי בינם לבין המציאות, בכל זאת הפורנוגרפיה מייצגת אמת. אמת שרירה וקיימת משום שהיא מציגה בפנינו כמיהות בלתי ממומשות, שמרכיבות את המציאות לא פחות מהאלקטרונים והקוורקים והגלקסיות.