תגובות לרשומה: "על הקידה"

מאת: SouthWind71

SouthWind71 — Sun, 11 Oct 2009 00:51:09 +0000

� Privileging certain bodies has become a naturalized phenomenon and� it takes a conscious effort to decolonize your mind. ,

מאת: משחקים ברשת

משחקים ברשת — Sat, 04 Jul 2009 20:13:01 +0000

פוסט נפלא,שמרתי במועדפים

מאת: משחקים

משחקים — Mon, 29 Jun 2009 02:46:08 +0000

תשמע,פוסט מעניין ביותר,אין ספק שאהבתי
המשך לעדכן את הבלוג בעוד פוסטים

מאת: זיו

זיו — Tue, 16 Jun 2009 06:57:01 +0000

חיבבתי את הרעיון של קידה כפעולה הדדית של הכרה של המשתתפים במקומם במערכת. אני קד ובכך מכיר במקומי שלי ובמקומו של העומד מולי. מעניין הקישור שעשית ל-"שיקום הסמכות ההורית".
אגב, אצלנו בדוג'ו אין תמונה של המייסד. בשומן נמצאת קליגרפיה עם סימניות הקנג'י המרכיבות את המילה איקידו. ותיקי הדוג'ו מספרים שבתחילה מורינו לא הניח בשומן דבר. הסיבה היא, שהקידה היא הבעת כבוד ל-"מקום" (כפי שאמרת) או, כפי שאני חש, לאמנות האיקידו עצמה ולכן בעצם לא נדרש עצם מוחשי.
ובעניין איקידו, הקידה והדת היהודית, מעניין לקרוא את מאמרו של יצחק ליפשיץ שהוא, כפי ששמעתי, רב, ד"ר נוסף על היותו מורה לאיקידו:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1125188&passok=yes

מאת: של ברמן

של ברמן — Mon, 15 Jun 2009 21:44:29 +0000

צירוף מקרים. הרשימה הזו מתבשלת אצלי שנים, ולא ראיתי את הסרטון עד עתה. אני חייב לציין שהקידה של אובמה בהחלט נראית כהשתחוות, וממש לא במקום. אני מקווה שהגישה העקרונית המתירנית שלו כלפי העולם הערבי, למשל, באה ממקום של קידה (כשהיד, כמו אצל הסמוראים, על ניצב החרב), ולא של השתחוות. נראה שהסנטור השחור קצת מתרגש מהתפקיד החדש, ולא מבין את מעמדו ומשמעות מעשיו.

מאת: גיל

גיל — Mon, 15 Jun 2009 14:49:04 +0000

אני חשבתי שהתייחסת ל:

שעורר את דיון ההשתחוות מול קידה בזמנו… צירוף מקרים ?

מאת: של ברמן

של ברמן — Sat, 13 Jun 2009 15:59:34 +0000

לא ממש הבנתי את הקשר. אנא, האר את עיניי.

מאת: גיל

גיל — Sat, 13 Jun 2009 04:48:09 +0000

איך אתם השמאלנים מסבכים הכל….

מנהיג העולם החופשי לא משתחווה לאף אחד אח שלי, הוא לא השתחווה למלך ג'ורג', הוא בטח לא צריך להשתחוות למלך הסעודי.