פעם היינו יוצאים למסעות הרג בגרזנים, חוטפים את בנות הכפרים השכנים ועושים בהן ככל העולה על רוחנו. בערב, היינו נרדמים, שבעי סביאה ותאווה. ומה נותר לנו מכל זה היום? פורנו מקוון ומשחקי ירי מגוף ראשון: סימולציה של גבריות. באוב אנו מעלים את עברנו הפראי, חוגגים אותו בטקסים חרישיים באישון לילה, לא להפריע חלילה לשכנים.
17 באפריל 2009 בשעה 23:02 |
אז היו לנו זקנים, לא הייתה ברירה…
היום אנחנו יכולים להתגלח, להראות כמו משהו שנשים ירצו מעצמן…
טוב נו, שלח אותי אחורה בזמן, אני אסתדר עם הזקן.